I'm very honored to be featured in this article. Here is the English version of the article.
“Wind
doesn’t cost money, and neither do dreams”
Inbar
Maayan, November 2008
This
article appeared on Keren Kayemet
LeYisrael’s “Green Window” website
www.greenwin.kkl.org.il
KKL is a Jewish organization that seeks to
advance the preservation of the environment, sustainable development,
forestation, the restoration of rivers and the development of parks, recreation
sites and water sources in Israel.
Translation
compliments of the KKL, the Department of Education and Youth, Jerusalem
--------------------------------------------------------------------------------------
William Kamkwamba
was only 14 years old when he was forced to quit school because his parents
couldn’t afford to pay his tuition. William remained at home to help with work
in the fields and spent much of his time in his family’s small, stone hut in
their African village in Malawi. The house had no electricity. In order to
alleviate his boredom, William began to read books that had been donated to the
local library, and when he happened on to a book that explained that wind power
could be harnessed to generate electricity, William decided to give it a try.
Using the trial and error method and working all on his own, he build a
windmill made of wood, plastic pipes and discarded bicycle parts. He didn’t
know if it would actually work, but he believed. In William’s story, his lack
of money was made up for by an abundance of wind – wind and spirit – and all
for free.
William’s wind turbine. Photograph compliments of
William Kamkwamba
“At first,
everyone thought I had lost my mind,” William recalls, but when the wind began
to turn the rotor blades and the improvised windmill started to generate enough
electricity to power a light bulb and a radio, the neighbors realized that the
boy had managed to create something they had never dreamed was possible.
Time passed.
William turned 20. He renovated and improved his original windmill and built
new ones. The media coverage helped him to raise the assistance and funds he
needed to enable him to study and continue to develop the use of wind power in
Malawi. We highly recommend you see the inspiring short film “Moving
Windmills,” and also read William’s blog to see how he is doing. You can
also write to
him there.
William and his wind turbine. Photograph compliments
of William Kamkwamba
But not only
places that lack electricity need alternate energy forms. The soaring price of
energy, global warming and the gradual progress in the generation of energy
from renewable sources have made the search for alternate sources of energy and
the development of inexpensive and efficient technologies to exploit clean and
renewable sources of energy especially urgent and relevant here too, in
developed countries where all homes are connected to the electric grid. In
1999, the industrialized countries of the world signed the Kyoto Protocol,
which went into effect in 2005. The Protocol requires the member countries to
reduce by at least five percent their emissions of greenhouse gases, such as
carbon dioxide, which is created when fuel is combusted in power stations,
industrial plants and cars, from the level measured in 1990, by the year 2012.
The way to achieve that aim is to invest resources in the development and
implementation of alternate energy solutions.
Why
wind?
Wind is a
classic example of a clean, renewable energy resource: We can use it over and
over again with absolutely no effect on the amount of wind that remains. It
doesn’t cost money, does not emit pollutants into the air and does not create waste.
People started to use wind energy more than 2000 years ago. In ancient Egypt,
wind energy was used to move sailboats; and later, windmills were used to grind
flour in China, Persia and the Middle East.
Wind turbines
began to be used to generate electricity in the twentieth century. In these
systems, the wind turns the blades of the turbine, which in turn, powers a
generator that is made up of a magnet rotating inside a coil of electrical
wires. The rotating magnet inside the coil of wire creates the movement of
electrons, i.e. an electrical current – and that’s the entire basic principle.
You can see an animation that explains the process here.
But just like
everything else, using wind energy has drawbacks too. The amount of energy
depends on the strength of the wind. The stronger the wind, the more energy can
be produced from it, lowering the cost. The problem is that wind strength is
not consistent; it changes from place to place and from season to season and at
different times of the day. Wind farms are usually built in places that have a
strong, steady supply of wind. Moreover, in order to produce a sufficient
amount of electricity, a large number of wind turbines are needed distributed
over a large area, which some people consider unsightly. Another fear is that
in bird migration zones, the turbines could become death traps for the birds,
although the test of reality shows that the danger posed to birds by the
turbines is dwarfed by the danger from collisions with automobiles and trucks,
electrocution, hunting or crashing into the windows of tall buildings. An
article on this subject can be accessed here.
The world
is into wind
Despite these
disadvantages, wind is an inexpensive, widespread, inexhaustible and
environmentally friendly source of energy, and consequently, its use and the
development of the technology needed to harness it has gained considerable
momentum in recent years, causing the cost of producing wind energy to drop.
The first modern wind turbines, which were built in the early 1980s in
California, produced electricity at a cost of 38 cents per kilowatt-hour,
whereas today, the cost has dropped to just a few cents per kilowatt-hour.
Early last
year, the government of China
declared that it planned to invest 5.8 billion dollars in the development of
wind energy and that it would triple the amount of electricity produced by wind
turbines by the end of the decade. The government of England has
given the green light to the largest maritime wind-turbine project in the world,
expected to produce up to 1.3 gigawatts of electricity, enough to provide a
million households with electricity, or one-third of the electricity needs of
London.
Spain,
one of the three leading countries in the European Union in the area of wind
energy (along with Germany and Denmark), has announced this year that it plans
to triple its production of electricity from renewable sources of energy by the
year 2020, and this past July (2008), the United
States replaced Germany as the largest manufacturer of wind energy in the
world. Slightly more than one percent of the United States’ total electricity
output comes from wind turbines, and, based on forecasts by the American
Department of Energy, the proportion of energy production from wind in the
United States is expected to rise to 20 percent by the year 2030.
An American wind farm. Photograph by Avi Zeira.
The
state of the wind in Israel
In Israel,
despite its proven scientific abilities and geopolitical interests, the use of
alternate energy in general, and specifically wind energy, is lagging somewhat
behind the rest of the developed world. In the mid-1980s, a survey conducted in
Israel measured wind strength in different areas of the country, and a national
map of possible sites for the establishment of wind farms was drafted. (The
survey can be accessed here).
According to the survey, Israel has suitable wind conditions to produce
electricity from wind energy, especially in the Golan Heights, the Galilee and
valley areas. Despite this, little electricity has been produced from wind
energy in these areas for various and sundry reasons, which include the size
and topography of the areas, military considerations (it has been argued that
wind turbines could create electromagnetic interference with military
electronics) and the location of nature reserves and national parks.
The first
and only commercial wind farm in Israel was built in 1992 by Mei Golan Wind
Energy Ltd. at the Tel Assania site in the Golan Heights. Since then, ten wind
turbines supplying about 600 kilowatt-hours of electricity each have been
constructed. In all, the wind farm supplies electricity sufficient for the
annual household use of 12,000 people. The wind farm is also profitable: The
electricity is sold to the electric company and generates an estimated annual
income of about one million dollars.
Other wind
turbines can be found in Kibbutz Alonei Habshan and Maaleh Hagilboa. The Israel
Electric Corporation is planning to build two additional wind farms with an
even higher output of electricity in the area of Ramat Sirin (west of Lake
Kinneret) and in Maaleh Hagilboa, and during the past year, we have heard news
regarding the establishment of a wind
farm in the Arava, as well as the planned expansion of the existing wind
farm on the Golan Heights.
The Wind farm at Tel Assania. Photograph: Boaz Weil
Many
environmental organizations object to the expansion of wind farms in Israel and
the construction of new wind turbines, mainly because they fear the harm that
might be caused to the country’s open spaces and landscape. One proposed
solution is to build the wind farms at sea – where their huge size,
electromagnetic effect and noise will not do any harm. Especially effective sea
wind farms have been built along the shores of various European countries (e.g.
Britain, Germany and Denmark). The costs of building and maintaining such a
wind farm are high, but the average wind speed at open sea is generally higher
than on land, and this means that the tower of a sea wind turbine can be lower
than on land while attaining a greater energy output. In 2001, a study was
carried out in Israel to examine the wind potential at two possible marine
sites off the shores of Israel: facing the Erez shore in the south and facing
the Hadera shore further north. The study found that the potential wind force
along Israel’s shores is not especially high and that it would not be cost
effective to build wind farms at sea along Israel’s shores.
Marine wind turbines off the shores of Copenhagen.
Photograph: John Nyberg
A
turbine for every home?
The
production of electricity for one’s own domestic use by means of small systems,
such as solar heating panels and wind turbines installed on rooftops and in
backyards, has become quite common throughout the world in recent years. In
June of this year (2008), the Israel Electricity Authority decided to permit
individual citizens to generate energy using photovoltaic (solar) technology
produced by small domestic facilities for individual use. The Ministry of
National Infrastructures favors allowing private consumers to set up wind
turbines on the roof of their home to produce electricity and sell it to the
Israel Electric Corporation. The new policy is part of the program to regulate
environmental quality in Israel’s electricity economy, in cooperation between
the Ministries of National Infrastructures and Environmental Protection, based
on the government’s policy to encourage individual generation of electricity
from renewable sources of energy (wind, sun and water). Yossi Keinan, a
cigarette and liquor importer from Yavne, built a wind turbine that supplies
electricity to illuminate the yard around his house, his driveway and to the
air and lighting system for two large aquariums.
Would you
also like to build your own domestic wind turbine? Read more about Yossi Keinan’s
project and look at these pictures. You
can also look up what you need on the Internet (under windmill or wind turbine).
But wait a
minute. Before you begin, it is important to understand that the production of
domestic electricity using the wind is not suitable for everyone. The output of
electricity from wind turbines varies significantly based on the specific geographical
and topographical location involved, and consequently only those that live in
areas that have good wind conditions and high energy efficiency can build
effective wind turbines.
The initial
investment to build a small facility for the generation of electricity is
estimated at tens of thousands of shkalim, although in recent years. The wind
energy industry throughout the world, including the small home wind-turbine
industry, has been undergoing accelerated development, and currently, one can
find numerous manufacturers and a wide variety of effective and reliable
turbines. Compared to the cost of photovoltaic (solar) cells, wind turbines are
relatively inexpensive and have significantly higher energy efficiency.
Photograph:
Shaul Polansky
New and
fascinating projects
Building a
personal wind turbine in the city has numerous drawbacks: Its relatively small
size means lower energy output and less cost effectiveness. In addition, there
may also be problems of noise, vibrations and city bylaws. The Israel Renewable
Energy Cooperative has been trying to recruit partners to jointly invest in a
project involving the building of wind turbines in the Arava region. A
cooperative is a business model that enables private individuals to join forces
and together develop and build large, highly efficient wind turbines, which can
provide a speedy return on their investment. Would you like to join? You can
read more details about the cooperative and the project here.
Another
interesting initiative was made public this past August (2008), when the firm
of ALTE announced that it was planning to install an experimental wind
turbine on a skyscraper in the middle of Tel Aviv. The company, in
cooperation with other developers, also plans to set up wind turbines on the
roofs of a number of other high-rise buildings in Tel Aviv. Using the new
technology, the wind farm should provide an effective supply of electricity
through the conversion of wind energy into electricity for at least 10% of the
building's electricity consumption. (The complete article can be read here).
To sum
up, Israel uses very little wind energy at present. Out of a potential
supply of 600-1200 megawatts, we use only six megawatts, i.e. between .5-1
percent. So while it is true that we are neither Denmark, Germany nor the
United States, wind turbines could provide Israel with a significant percentage
of clean electricity to replace dirty energy produced by combusting coal,
natural gas and crude oil. By making maximum use of the wind energy at our
disposal, we could reduce our air pollution and greenhouse-gas emissions, and
the sooner we do so, the better.
Special
thanks:
Avi Zeira –
Golan Winds
Sources:
Print and
electronic media: Ynet, NRG, Haaretz, The Marker
The Ministry of
environmental protection
The Center for Educational
Technology
Rami
Arieli: "Energy – A Multidisciplinary Approach"
William Kamkwamba’s blog – http://williamkamkwamba.typepad.com/williamkamkwamba/
Dr. Avraham Melamed
here is the original article in Hebrew:
רוח רוח
ענבר מעיין [ 17/11/08 ]
"... רוח לא עולה כסף, גם לא חלומות"
ווילאם היה בן 14 כשנאלץ להפסיק ללכת לבית הספר. להורים שלו לא היה כסף לשלם את שכר הלימוד, ו-ווילאם נשאר לעזור בשדות ולהעביר את הזמן בכפר שלו במלוואי שבאפריקה, בבית אבן חום שאין בו חשמל. כדי להפיג את השעמום, ווילאם החל לקרוא ספרים שנתרמו לספרייה המקומית, וכשנתקל בספר שהסביר שאפשר להשתמש באנרגיית הרוח ליצירת חשמל, ווילאם החליט לנסות. תוך ניסוי וטעייה הוא בנה לגמרי לבד תחנת רוח ממוטות של עץ, צינורות פלסטיק, וחלקי אופניים. הוא לא ידע אם זה יפעל, אבל הוא האמין. בסיפור של ווילאם, במקום שבו לא היה כסף, הייתה רוח, פיזית ומנטלית, ובחינם.
טורבינת הרוח של ווילאם. הצילום באדיבות William Kamkwamba
"בהתחלה, כולם חשבו שהשתגעתי", מספר ווילאם, אבל כשהרוח סובבה את הלהבים, ותחנת הרוח המאולתרת יצירה מספיק חשמל כדי להדליק נורה, או להפעיל רדיו, השכנים הבינו שהילד הצליח ליצור את מה שהם לא חלמו שאפשר.
הזמן עבר. ווילאם כבר בן 20. הוא שיפץ ושיפר את תחנת הרוח שלו, והקים תחנות נוספות. החשיפה התקשורתית עזרה לו לגייס עזרה ומימון בעזרתם הוא מתכוון ללמוד ולהמשיך לפתח את השימוש באנרגיית הרוח במלאווי. כדאי לראות הסרט מעורר ההשראה " Moving windmills", ולהתעדכן בשלומו של ווילאם, ואפילו להתכתב איתו, דרך הבלוג שבו הוא כותב.
ווילאם וטורבינת הרוח שלו. הצילום באדיבות William Kamkwamba
אבל לא רק במקומות שאין בהם חשמל יש צורך במקורות אנרגיה חלופיים. האמרת מחירי האנרגיה, משבר ההתחממות הגלובלי וההתקדמות האיטית בהפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים הופכים את החיפוש אחר מקורות אנרגיה חלופיים ופיתוח טכנולוגיות זולות ויעילות לניצול אנרגיה נקייה ומתחדשת, לדחוף ורלוונטי גם כאן, במדינות המפותחות, בהן החשמל מצוי בכל בית. בשנת 1999 חתמו המדינות המפותחות על אמנת קיוטו, שנכנסה לתוקף בשנת 2005 - אמנה המחייבת אותן להפחית את שיעור פליטת הגזים המזהמים, כמו למשל דו-תחמוצת הפחמן שנוצר משריפת דלק בתחנות כוח, מפעלים ומכוניות, בלפחות חמישה אחוזים מהשיעור שנמדד ב-1990, עד שנת 2012. הדרך להשגת יעד זה הוא להשקיע משאבים בפיתוח ויישום של פתרונות אנרגיה חלופיים.
למה רוח?
הרוח היא דוגמה קלאסית למקור אנרגיה נקי ומתחדש: אנחנו יכולים להשתמש בה שוב ושוב, והדבר לא ישפיע על כמות הרוח שתישאר. היא לא עולה כסף, אינה פולטת מזהמים לאוויר ואינה יוצרת פסולת. ניצול אנרגיית הרוח החל כבר לפני למעלה מאלפיים שנה. במצריים העתיקה השתמשו באנרגיית הרוח להסעת סירות מפרש ומאוחר יותר- להפעלת טחנות קמח בסין, בפרס ובמזרח התיכון.
במאה העשרים החל השימוש בטורבינות רוח ליצירת חשמל. במערכת כזו, הרוח מסובבת את הטורבינה, והסיבוב מפעיל גנרטור המורכב ממגנט שמסתובב בתוך סליל של חוטים מוליכים. הסיבוב של המגנט בתוך הסליל יוצר תנועה של אלקטרונים, כלומר – זרם חשמלי, וזו בעצם כל התורה כולה. אנימציה שממחישה את התהליך תוכלו למצוא כאן.
אבל כמו בכל דבר, גם לשימוש באנרגית רוח יש חסרונות. כמות האנרגיה שניתן להפיק תלויה בעצמת הרוח. ככל שהרוח חזקה יתר, ניתן להפיק ממנה יותר אנרגיה, ומחירה יהיה זול יותר. הבעיה היא שעצמת הרוח אינה קבועה. היא משתנה ממקום למקום, מעונה לעונה ומשעה לשעה. חוות רוח מקימים בדרך כלל במקומות שחשופים לרוח חזקה ויציבה. זאת ועוד: כדי להפיק כמות מספקת של חשמל, יש צורך בטורבינות רוח רבות, המתפרשות על פני שטח גדול, דבר הפוגע בנוף ובשטחים הפתוחים. חשש נוסף הוא שבאזורי נדידה של ציפורים, עלולות הטורבינות להיות מלכודת מוות, אולם מבחן המציאות מלמד שסכנת הפגיעה בציפורים מטורבינות מתגמדת לעומת מוות של ציפורים בעקבות דריסה, התחשמלות, ציד או פגיעה בחלונות גורדי שחקים. כתבה בנושא, באנגלית, תוכלו למצוא כאן.
העולם עושה רוח
למרות החסרונות, כפי שציינו, הרוח היא מקור אנרגיה זול, נפוץ, אינסופי וידידותי לסביבה, ולכן השימוש בה ופיתוח הטכנולוגיה הכרוכה בניצולה צובר תאוצה בשנים האחרונות, וכתוצאה מכך העלות הכרוכה בהפקת אנרגיית רוח צונחת. טחנות הרוח המודרניות הראשונות שהוקמו בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת בקליפורניה, הפיקו חשמל בעלות של 38 סנט לקילו וואט שעה, ואילו כיום עלות הפקת חשמל מטחנות רוח ירדה לסנטים בודדים לקילו וואט.
בתחילת השנה שעברה הודיעה ממשלת סין על כוונתה להשקיע 5.8 מיליארד דולר בתחום אנרגיית הרוח, ולשלש את כמות החשמל המיוצרת באמצעות טורבינות רוח עד סוף העשור. ממשלת בריטניה נתנה אור ירוק לפרויקט טורבינות הרוח הימי הגדול בעולם, אשר תפוקת החשמל שלו צפויה להגיע ל-1.3 ג'יגה וואט - תפוקה המספיקה לספק כשליש מצריכת החשמל של העיר לונדון, או כמיליון משקי בית.
ספרד, אחת משלוש המדינות המובילות באיחוד האירופי בתחום אנרגיית הרוח (לצד גרמניה ודנמרק), הודיעה השנה כי היא מתכננת לשלש את תפוקת החשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים עד שנת 2020, וביולי האחרון (2008) תפסה ארה"ב את מקומה של גרמניה כיצרנית אנרגיית הרוח הגדולה בעולם. מעט יותר מ-1% מתפוקת החשמל בארה"ב מקורה בטורבינות רוח, ולפי תחזית משרד האנרגיה האמריקאי עשויה תפוקת אנרגיית הרוח בארה"ב לגדול ל-20% עד שנת2030 .
חוות רוח בארה"ב. צילם: אבי זעירא.
מצב הרוח בישראל
בישראל, למרות היכולות המדעיות המוכחות והאינטרסים הגיאו-פוליטיים, השימוש באנרגיות חלופיות בכלל ובאנרגיית רוח בפרט דיי מדשדש. באמצע שנות השמונים בוצע בישראל סקר בו נמדדה עוצמת הרוח באזורים השונים, ונבנתה מפה ארצית של אתרים אפשריים בהם אפשר להקים חוות רוח (את הסקר, באנגלית, והמפה, תוכלו למצוא כאן). על פי הסקר, בישראל שוררים תנאי רוח המתאימים לייצור חשמל מאנרגיית הרוח, בפרט ברמת-הגולן, בגליל ובעמקים. יחד עם זאת, על-פי רוב נמנע ייצור חשמל מאנרגיית הרוח באזורים אלה, מסיבות שונות (ומשונות), ביניהן גודל ותכסית השטח, שיקולים צבאיים (הטענה היא שטורבינות רוח עלולות ליצור הפרעות אלקטרומגנטיות לציוד צבאי אלקטרוני), ומיקומם של שמורות טבע וגנים לאומיים.
חוות הרוח המסחרית הראשונה והיחידה בישראל הוקמה בשנת 1992 על ידי חברת "מי גולן" באתר תל עסניה שברמת הגולן. מאז ועד היום ניצבות בחווה 10 טורבינות רוח המספקות כ- 600 קילו וואט כל אחת. בסך השנתי מייצרת החווה כולה חשמל בכמות המספיקה לצריכה הביתית של כ-12 אלף נפש. חוות הרוח רווחית: החשמל נמכר לחברת החשמל, וההכנסות נאמדות בכמיליון דולר בשנה.
תחנות רוח נוספות פועלות בקיבוץ אלוני הבשן ובמעלה גלבוע. חברת החשמל מתכננת הקמת 2 חוות-רוח נוספות, בעלות הספק ייצור חשמל גבוה יותר, באזור רמת סירין (ממערב לכנרת) ובמעלה גלבוע, ובשנה האחרונה התפרסמו ידיעות על הקמת חוות רוח בערבה, והרחבה של חוות הרוח ברמת הגולן.
גופים ירוקים מתנגדים להרחבת חוות הרוח בארץ ולהקמת טורבינות רוח נוספות, בעיקר בשל בעיית הפגיעה בשטחים הפתוחים ובנוף. אחד הפתרונות שהוצעו הוא להקים חוות רוח בים – כך שגודלן העצום, ההשפעה האלקטרומגנטית והרעש לא יהוו מטרד. חוות רוח ימיות יעילות ביותר קיימות לחופיהן של מדינות שונות באירופה (למשל באנגליה, בגרמניה ובדנמרק). העלויות של הקמת ואחזקת חוות רוח כזו גבוהות, אולם מהירות הרוח הממוצעת בים הפתוח בדרך כלל גבוהה יותר מזו שביבשה, דבר המאפשר לטורבינות רוח ימיות להשתמש בתרנים נמוכים יותר, ולהגיע לתפוקת אנרגיה גבוה יותר. בשנת 2002 בוצע בישראל מחקר שבדק את פוטנציאל הרוח בשני אתרים ימיים מול חופי ישראל: מול חוף ארז בדרום ומול חדרה. במסגרת סקר זה נמצא, שפוטנציאל עוצמת הרוח באתרים ימיים ליד חופי ישראל אינו גבוה, ושאין כדאיות בהקמת חוות טורבינות רוח באתרים ימיים ליד חופי ישראל.
טורבינות רוח בים, מול חופי קופנהאגן, צילום: John Nyberg
טורבינה על כל בית?
יצור חשמל לצריכה עצמית באמצעות מערכות קטנות, כמו דודי שמש וטורבינות רוח המותקנים על גגות ובחצרות בתים, נפוץ מאוד בעולם בשנים האחרונות. בישראל, בחודש יוני השנה (2008) אשרה רשות החשמל לכל אזרח לייצר חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית (סולארית) במתקנים קטנים לצריכה עצמית. בהמשך, משרד התשתיות מקדם אפשרות במסגרתה יוכלו צרכנים פרטיים להציב על גג ביתם טורבינת רוח, להפיק באמצעותה חשמל ולמכור אותו לחברת החשמל. המדיניות החדשה היא חלק מהתוכנית להסדרת תחום איכות הסביבה במשק החשמל, הנעשית בשיתוף משרדי התשתיות ואיכות הסביבה, ובהתאם למדיניות הממשלה לעודד ייצור עצמי של חשמל מאנרגיות מתחדשות (רוח, שמש ומים). יוסי קינן, יבואן סיגריות ומשקאות מיבנה, בנה בביתו טורבינת רוח, המספקת חשמל קבוע לתאורת הגינה שמקיפה את הבית, לחניון הפרטי ולמערכת האוויר והתאורה של שני אקווריומים גדולים. רוצים להקים טורבינת רוח ביתית במו ידיכם? קראו עוד על הפרויקט של יוסי קינן והיעזרו בתמונות, או במקורות המידע הרבים ברשת (חפשו windmill).
אבל רגע. לפני שאתם מתחילים, חשוב להבין שייצור ביתי של חשמל באמצעות הרוח, לא מתאים לכולם. תפוקת החשמל של טורבינת הרוח משתנה משמעותית בהתאם למיקום הגיאוגרפי והטופוגרפי, ולכן רק מי שגר באזור בו תנאי הרוח טובים והיעילות האנרגטית גבוהה, יוכל להקים טורבינת רוח אפקטיבית.
ההשקעה הראשונית בהקמת מתקנים קטנים לייצור חשמל עצמי נאמדת בעשרות אלפי שקלים, אולם בשנים האחרונות עובר ענף אנרגית הרוח בעולם תהליך של התפתחות מואצת, שמשכה אחריה גם את ענף טורבינות הרוח הקטנות והביתיות, וכיום יש בשוק יצרנים רבים, ומגוון רחב של טורבינות יעילות ואמינות. בהשוואה לתאים פוטווולטאים (סולאריים) מחירן של טורבינות הרוח הקטנות נמוך, והיעילות האנרגטית שלהן גבוהה באופן משמעותי.
צילום: שאול פולנסקי.
פרויקטים חדשים ומרתקים
להקמת טורבינת רוח עירונית אישית יש מגבלות רבות: גודלה הקטן יחסית פירושו יעילות אנרגטית וכלכלית נמוכה. בנוסף קיימות לפעמים בעיות של רעש, ויברציות או תקנות עירונית. קואופרטיב אנרגיה מתחדשת בישראל מנסה לגייס משתתפים שישקיעו יחד בפרויקט הקמת טורבינות רוח בערבה. קואופרטיב הוא מודל עסקי שמאפשר לאנשים פרטיים להתאגד, וליזום יחד הקמת טורבינות רוח גדולות, שיעילותן גבוה והחזר ההשקעה שלהן מהיר. רוצים להצטרף? פרטים על הקואופרטיב והפרויקט, תוכלו למצוא כאן.
יוזמה מעניינת נוספת פורסמה באוגוסט האחרון (2008) כשחברת ALTE הכריזה על הצבת טורבינת רוח ניסיונית על אחד מגורדי השחקים במרכז תל אביב. בהמשך, בשיתוף עם יזמים אחרים החברה מתכננת להקים חוות טורבינות רוח על גגות של בניינים רבי קומות נוספים בעיר. באמצעות הטכנולוגיה החדשה, החווה אמורה לאפשר הפקת חשמל יעילה ע"י המרה של אנרגיית הרוח באנרגיית החשמל שתהווה לפחות כעשירית מצריכת החשמל של הבניין. (את הכתבה המלאה תוכלו לקרוא כאן).
לסיכום,
ניצול אנרגיית הרוח בישראל כיום הוא נמוך מאוד. מתוך פוטנציאל של 600-1200 מגה וואט הספק, אנחנו מנצלים רק 6 מגה וואט - כלומר בין 1% לבין 0.5%. אז נכון שאנחנו לא דנמרק, גרמניה או ארה"ב, אבל נראה שטורבינות רוח יכולות לספק גם לישראל כמה אחוזים של חשמל נקי, שיבואו על חשבון אנרגיה מזהמת שמקורה בשריפת פחם, גז טבעי ומזוט. באמצעות שימוש מקסימאלי באנרגיית הרוח העומדת לרשותנו, נוכל להפחית את זיהום האוויר ואת כמותם של גזי החממה, ויפה שעה אחת קודם.
קריאה מומלצת:
למתעניינים נמליץ לקרוא את המאמר של חנה רובין, העוסק בניצול אנרגית הרוח להפקת חשמל , לעיין באתר של רשת אורט העוסק במקורות אנרגיה חלופיים ובאתר של מכון ויצמן, העוסק באנרגיית הרוח.
תודה מיוחדת:
אבי זעירא – רוחות הגולן
מקורות:
עיתונות - Ynet, nrg, הארץ, דה-מרקר
המשרד להגנת הסביבה
מט"ח
אנרגייה בהיבט רב תחומי – רמי אריאלי
הבלוג של ווילאם קמקוואמבה
ד"ר אברהם מלמד
חזור הדפס כתבה
Recent Comments